וקסלר, קודנצ’יק, אנוך ושות’

רואי חשבון

בודק שכר מוסמך-כלי הגנה למזמין השירות נגד תובענה אזרחית

15 אפריל 2019

1. בשנת 2012 נכנס לתוקף החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011.מטרת החוק הינה לצמצם את הפרות חוקי העבודה השונים ע"י מעבידים המונעים זכויות המוקנות לעובדים מכוח חוקים, וזאת באמצעות הרתעת המעסיקים ע"י אכיפה מנהלית ,לרבות, הטלת עיצומים כספיים.

2. החוק הטיל אחריות על המנהל הכללי של התאגיד המעסיק ומחייבו לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרות של הוראות דיני עבודה ע"י התאגיד.

3. החוק הלך צעד אחד קדימה והרחיב את גבולות האחריות, כך שבמקרים מסוימים, חלה אחריות להפרות חוקי העבודה לא רק על המעסיק הישיר של העובד אלא גם על מזמין השירות, כלומר, על התאגיד ומנכ"ל התאגיד אשר מזמין את השירותים מקבלן השירות.

4. המשמעות הינה כי במקרים של הפרה של דיני העבודה ע"י קבלן השירות ביחס לעובדים המועסקים על ידו בתחומי השמירה והאבטחה, הניקיון וההסעדה (כאשר שירותי ההסעדה ניתנים לעובדי מזמין השירות), קיימת חשיפה לתאגיד מזמין השירות ולמנכ"ל התאגיד של אישומים פליליים, תביעות אזרחיות ולעיצומים כספיים בסכומים משמעותיים.

5. החוק קבע עיצומים כספיים משמעותיים כדלקמן:
א. עשה מעסיק מעשה המהווה הפרה של הוראה כאמור, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי שיכול לעמוד על בין 5,120 ₪ ל-35,800 ₪ בגין כל הפרה הוראה.
ב. בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
ג. בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו הייתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור. לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה המנויה בתוספת השנייה, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
ד. פרטי עיצום כספי שהוטל על תאגיד יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הכלכלה לצורך הרתעה הן של המעסיקים והן של הממונה על יישום החוק (הפעלת שיקול דעת).

הפרסום יכלול את הפרטים הבאים:
(1) דבר הטלת העיצום הכספי;
(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה;
(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
(4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת, סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
(5) פרטים לגבי המפר.

6. חשוב לציין כי החוק מדגיש שהסתמכות של מזמין שירות בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו על ידי בודק שכר מוסמך, עשויה להוות הגנה טובה למזמין השירות נגד תובענות אזרחיות בשל הפרת החובה החלה עליו כמפורט בחוק וכן עשויה לסתור את הטענות הנוגעות לאחריותו הפלילית כמפורט בחוק.

7. החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה קובע לראשונה את התפקיד, הכישורים הנדרשים וצורת ההסמכה של "בודק שכר מוסמך", שהינו הגורם האמון מבחינת החוק על עריכת הבדיקות התקופתיות האמורות בחוק לעניין התאמת תנאי העבודה של עובדים לדיני העבודה.

8. בהמשך לפרסום החוק, פורסמה טיוטת תקנות העוסקת בעריכת בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך, לרבות, בנוגע לתוכן הבדיקות, אופן עריכתן ונוסח האישור שיינתן ע"י בודק השכר המוסמך לאחר עריכת הבדיקה התקופתית. טיוטת התקנות משמשת כפרקטיקה מקובלת לגבי מתכונת הבדיקות של בודק שכר מוסמך.

9. בדיקות שכר עשויות לתת ערך מוסף להנהלת החברה במס' היבטים:

א. כלי בקרה יעיל להבטיח יישום נאות של דיני העבודה בכל תאגיד.
ב. כלי בקרה יעיל להבטיח תקינות של חישובי השכר, לרבות, גילוי טעויות והטעיות- חיסכון כספי.
ג. כלי הגנה אפקטיבי נגד אחריות אזרחית ופלילית ולמניעת עיצומים כספיים של מזמיני שירות.

10. לפיכך, אנו ממליצים לכל תאגיד, ובמיוחד למזמיני שירות בתחום השמירה והאבטחה, הניקיון וההסעדה לבחון את הצורך בביצוע בדיקות שכר.

מאמרים נבחרים