בשנת 2017 נכנס לתוקפו התיקון לפקודת מ"ה ס' 3(ט) בדבר מיסוי משיכת בעל מניות או קרובו מחברה.

עפ"י התיקון משיכה של מעל ל-100 אש"ח מחברה תמוסה בתום שנת המס שלאחר השנה שבה התבצעה המשיכה (להלן – "מועד החיוב).

במידה והכסף הושב ע"י הבעלים לחברה עד למועד החיוב ולא נמשך במשך שנתיים ממועד ההשבה לא יחול חיוב במס.

למרות האמור לעיל באם במהלך השנתיים ממועד ההשבה הבעלים משכו את הכסף לתקופה קצרה של עד ל-60 ימים לא יחול חיוב במס.

באם הבעלים משכו את הכסף לתקופה העולה על 60 יום יראו את ההשבה כאילו לא היתה ומועד החיוב יהיה במועד החיוב הראשוני.

במידה וקיימת בספרים יתרת התחייבות של החברה כלפי הבעלים (חו"ז בעלים בזכות), החישוב יהיה לפי יתרת הנטו של 2 היתרות.

להלן מס' דוגמאות:

דוגמא מס'  1) ב- 1.7.2016 משך בעל מניות 120 אש"ח מהחברה ולא החזירם, מועד החיוב במס יחול בתום שנת 2017

דוגמא מס' 2)  1.7.2017 משך בעל מניות 120 אש"ח מהחברה, 

                     1.5.2018 השיב בעל המניות לחברה 120 אש"ח, 

                     1.3.2019 משך 110 אש"ח לתקופה העולה על 60 יום.

                     מועד החיוב יהיה ב-31.12.2018 על סך 110 אש"ח.

עפ"י התיקון הנ"ל, בחישוב צורת מיסוי יראו את משיכות הבעלים כאילו חולקו כדיבידנד והמס יהיה 30%.

במידה ולחברה אין עודפים שנצברו ואינה עומדת במבחן הרווח לעניין חלוקת דיבידנד, המס יהיה מס שולי כמו משכורת.

ההכנסה בגין משיכות מהחברה תדווח בדוח האישי כמו כל הכנסה אחרת ובהתאם המס ישולם מיד עם קליטת הדוח השנתי.

לאור האמור לעיל יש להקפיד כי יתרת משיכות הבעלים מהחברה לא תעלה על 100 אש"ח.